רצון פוגש רצון אחר

 

מבט פוגש מבט

אחד נוכח

שני נמלט.

רצון פוגש רצון אחר

אחד להיראות

שני להסתתר

אחד להתרגש ביחד

שני להתרגש לבד

 

 

 - כשרצון פוגש רצון אחר 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"כשאני נמצאת עם אנשים דומיננטיים,
בעצם גם אנשים שאני אוהבת במיוחד, הרצון שלי נעלם". 
היא אומרת, לוקחת נשימה וממשיכה "פתאום כלום לא חשוב לי, לא יודעת מה אני רוצה".
~~~~~
יושבות זו מול זו, כל אחת מאיתנו חווה את הרצון שלה.
עצומת עיניים, מחייכת, "הוא כאן בבטן, יש בו התרגשות. תנועה, פעימה".
אומרת וחווה.

בעדינות, מזמינה אותה לפקוח עיניים. להיות איתו, וגם איתי.
"עולה אשמה. לא בסדר. תחושת הרצון נעלמה". היא אומרת בבהלה.

מזמינה אותה לקחת את הזמן למצוא אותה שוב. את תחושת הרצון הגופנית.
מתחברת לתחושה ושוב כשפוקחת עיניים כדי לפגוש אותי - היא נעלמת .
"כן. מוכר" היא אומרת, "זה מה שקורה לי בחיים".

​

לוקחת את הזמן להתחבר אליה שוב. אל התחושה. 
עכשיו היא מזדקפת. פוקחת עיניים. מבט פוגש מבט.

היא עם הרצון שלה. אני עם הרצון שלי. משהו השתנה.

התחושה הצרה, המלחיצה, המוכרת, של צורך לבחור בין "זה" ל"זה", 
עכשיו התרחבה, הפכה למשהו אחר. חדש. נוכח.

יש מקום גם ל"זה" וגם ל"זה", ולעוד הרבה יותר מ"זה", אמרה.
כאן במרחב המשותף בתוכנו ובינינו.

יושבות נוכחות זו מול זו. זקופות. נושמות נשימות עמוקות.
הכל בסדר. הכל במקום. יש מקום להכל. 
~~~~

מה הרצון הכללי שלנו, ועם איזה רצון אנו מגיעים לתוך קשרים? מה קורה כשהרצון שלנו פוגש את הרצון של האחר? כמה אנו מונעים מהניסיון להיות אותנטיים ולבטא את רצוננו, או דווקא מתוך הניסיון לאתר את רצונו של האחר, ולרצות אותו? מה הפעולות שאנו מפעילים על הרצון שלנו (הקטנתו למשל) ואילו רגשות מתעוררים בנו בהקשר לביטויו/חוסר ביטויו (למשל פחד, אשמה, כעס)?

תשומת הלב לרצון שלנו דרך תהליך ההתמקדות מסייע לנו להתחבר אליו ולהכיר אותו.

​

ההתמקדות החברתית - מוסיפה נופך נוסף - היא מאפשרת לנו להיות בתשומת לב רצופה לרצון שלנו ולשינויים שחלים בנו בהתאם לסביבה בה אנו מצויים. באופן זה, אנו זוכים להכיר את עצמנו יותר לעומק במציאות משתנה. השהייה בתוך החוויה, בתשומת לב ערה לתהליך הפנימי, התחושתי, בתוך האינטראקציה שמעוררת את כל זה מביאה לשינוי בחוויה כאן ועכשיו, במציאות הבינאישית. אפשרות חדשה מתהווה מתוך המורכבות של התחושה המורגשת, וממשיכה איתנו לחיים שלנו.

~~~~

רוצה להיות משמעותית עבורך" היא אומרת. 
"להיות מי שאת צריכה שאהיה בשבילך".
משהו בי מתכווץ. לא נוח. עולות בי המילים "רוצה בשבילך",

"רוצה ממך" ערה לדריכות שמתעוררת בי מולן.

לעומת המילים "רוצה" ו"רצון" שמרחיבות לי את הלב והנשמה. 

עומדות זו מול זו. מבט פוגש מבט. 
כל אחת מאיתנו מתחברת פנימה לרצון שלה כאן ועכשיו.
לרגע עוצמת עיניים מחפשת את הדרך פנימה, לעצמי.

מרגישה את התחושות הגופניות שלי, נותנת להן להיספג במרקם הנפשי שלי,

עד שיכולה לשים לב לזרימה בין מה שגופני למה שנפשי,

ולגיבושם לתחושה מורגשת במרכז החזה שלי. זו כמיהה לתחושת יחד. פוקחת עיניים.

"הכי אני רוצה שתחושת היחד שלנו תהיה משמעותית". אני אומרת.
עומדות זו מול זו. חוות. משהו מרגיש לי מפוספס. 
מרגישה שמרוב שאני רוצה... משהו בי ובינינו נחסם. 
חשה ואומרת "הרצון שלי מרגיש לי כל כך גדול, 
שהוא חוצץ בנינו. הוא משאיר אותי איתו, לבד, מולך".

"אני לא באמת איתך, אני עם הרצון ליחד משמעותי."

​

מתחילה תנועה קלה בגוף שלי, מבלי משים היא מצטרפת. 
נעות קלות ביחד. חשות במשהו שמתהווה. 
משהו ברצון המוצק שלי קצת מתפזר. מתאוורר.
פותח בתוכו מרווחים עדינים. אפשרות להיפגש אחרת. 
רצון האחד מתערבב עם הרצון האחר, משהו חדש מתחיל להיווצר.

משהו בי ובינינו מרגיש יותר פשוט, פחות מתאמץ.
תחושה שמשהו משמעותי קורה, מתהווה משתנה, בתוכנו ובינינו.

​

נוכחנו כשאנחנו כל כך "נעולות" על מה שאנחנו רוצות, אנחנו מפספסות מרחב שלם של אפשרויות אחרות.

להסכים להיפגש עם מה שיש בתשומת לב ולאפשר למה שאפשרי לקרות, מאפשר אפשרויות חדשות.
===
התמקדות חברתית היא תהליך של התמקדות שמאפשר לבחון בצורה מדויקת את האופן בו אנו נוכחים עם התחושה הפנימית שלנו בנוכחות האחר, ובתוך קשרים בינאישיים. התמקדות חברתית מאופיינת במעבר בין התמקדות בעיניים עצומות להתמקדות בעיניים פקוחות, תוך תשומת לב לחוויה הפנימית וכיצד היא מושפעת מהמציאות הבינאישית והחברתית.
===
ההתמקדות החברתית מאפשרת לנו להיות בתשומת לב רצופה לרצון שלנו ולשינויים שחלים בנו בהתאם לסביבה בה אנו מצויים. לאופן בו אנחנו משפיעים ומושפעים. מפעילים ומופעלים. התחושה הגופנית מקשרת אותנו למקור, לעבר ולהווה שמתהווה כאן ועכשיו באינטראקציה. בתחושה המורגשת שמחזיקה בתוכה את המורכבות כולה, נוצרים צעדי שינוי אינטגרטיביים, גוף-נפש-רוח-אני-ואתה ומה שבינינו. באופן זה, אנו זוכים להכיר את עצמנו יותר לעומק במציאות משתנה. השהייה בתוך החוויה, בתשומת לב ערה לתהליך הפנימי, התחושתי, בתוך האינטראקציה שמעוררת את כל זה מביאה לשינוי בחוויה כאן ועכשיו, במציאות הבינאישית. אפשרות חדשה מתהווה מתוך המורכבות של התחושה המורגשת, וממשיכה איתנו לחיים שלנו.
===