רוצה להתעדכן בבלוג?
הגיגים ושיתופים אחרונים
Please reload

ארכיון
Please reload

חפש תגיות
Please reload

  • Facebook Basic Square

בלוג: איך התמקדות היא מתנה לחיים?

כלי עוצמתי, פשוט, עם תוצאות משמעותיות. כדי לתת לך קצת יותר מושג,

אני רוצה לשתף אותך בכמה סיפורי התמקדות מהחיים:  

 

August 7, 2018

עומדת רזה וגבוהה בכניסה.

עיניה מחפשות בחשש אישור בתוך עיניי.

מחייכת, מזמינה אותה להיכנס.

כבר שנתיים. מידי שני בבוקר היא מתייצבת.

יודעת שעד שלא אפתח את הדלת, לא תזכור את פניי.

מאז האירוע ההוא, אין זיכרון לטווח קצר.

מסתובבת חרדה בעולם, הפנקס פתוח והיד רושמת.

לומדת כל יום את הכל...

July 7, 2018

שוב ושוב אני נשאלת במה שונה "ההתמקדות החברתית" מהתמקדות רגילה?

נראה לי הכי פשוט להביא דוגמא שדרכה נראה את השוני.

לצורך העניין בחרתי להראות את נושא ה"ביקורת" בראי ההתמקדות החברתית.

_____________

בהתמקדות הקלאסית, נחוש את המיקום של החלק המבקר, נראה היכן הוא נמצא בגוף, ניצור...

July 2, 2018


לא פשוט כל הנושא הזה של ביקורת.

אן וייזר קורנל אומרת שכשאין לנו ביקורת פנימית, הביקורת החיצונית היא רק משוב.

כלומר, נקשיב למה שאומרים לנו באופן ענייני, מה שרלוונטי ניקח לתשומת ליבנו, ומה שלא לא,

מבלי "לעשות מזה עניין" ומבלי להיפגע. 
אנחנו מגלים שאין לנו ממש שליטה על האופ...

June 18, 2018

יושבת מולה, מהדהדת בי הציפייה שלה. ציפייה מהולה בחשש.

חשה את הזהירות שלי. רצון לדייק במילים. שדברי לא יוצאו מהקשרם.

חולפת בי מחשבה שבעצם אנחנו דומות. שתינו פגיעות.

שתינו רוצות להיראות ולהיות מובנות.

שתיקה. מבט פוגש מבט.

מרגישה לי מרוחקת. בלתי מושגת. משהו בי נחמץ.


 

לוקחת נשי...

August 23, 2017

יש מבט שמתבונן,

רואה ולא רואה,

משליך תוכו עלי,

ואני כולי קולב

לתלות את חלקיו.

ויש את המבט

שבאמת שם לב,

את כל מה שרואה בי

משכין בתוך הלב,

מפנה בפנים חלל

ואני מרגיש מוכל.

September 24, 2016

השקט שבין סערה לסערה

השקט שבין הסוף להתחלה

השקט שבין הזמנים.

באמצע ממש...

כי בעצם...

דווקא לפני ההתחלה

ברגע הזה

של חוסר הודאות,

כשיכול ויכול גם שלא...

במקום שהכל עוד אפשרי,

וכלום עוד לא קרה,

או אולי קרה,

אבל עוד לא ידוע

שם הכי סוער,

מסעיר...

השקט הרועש

שלקראת התחלה...

August 25, 2016

נוכחות ממתינה – המתנה נוכחת

משהו מתהווה...

משהו אחר ממתין בסקרנות.

צופה.

פוקחת עיניים מביטה סביב.

פינה קסומה בגן,

מחוץ לזמן,

סימפוניה של צלילים,

זבובים, שלווה.

הכל במקום. לכל דבר סיבה.

גם אם לי, לא ידועה עדיין.

הכל נחווה משמעותי.

לכל דבר סיפור עבורי.

האבן הגדועה, ניצבת במקומה,

זוכרת...

August 25, 2016

הפחד מללכת לאיבוד

הרבה יותר מפחיד

מללכת לאיבוד...

למעשה גיליתי,

שבעצם

ללכת לאיבוד

זה

כשאובדת האמונה

ביכולת

למצוא

את הדרך...