שוב ושוב אני נשאלת במה שונה "ההתמקדות החברתית" מהתמקדות רגילה? נראה לי הכי פשוט להביא דוגמא שדרכה נראה את השוני. לצורך העניין בחרתי להראות את נושא ה"ביקורת" בראי ההתמקדות החברתית. _____________ בהתמקדות הקלאסית, נחוש את המיקום של החלק המבקר, נראה היכן הוא נמצא בגוף, ניצור איתו מערכת יחסים. בהמשך נבדוק ממה הוא חושש, מה הוא לא רוצה שיקרה, מה הוא לא רוצה שנרגיש אם זה יקרה, אח"כ גם נבדוק מה הוא כן רוצה עבורנו. נעבוד גם עם החלק שמגיב לביקורת, החלק שמרגיש אשם, או מבויש, החלק שמרגיש

לא פשוט כל הנושא הזה של ביקורת. אן וייזר קורנל אומרת שכשאין לנו ביקורת פנימית, הביקורת החיצונית היא רק משוב. כלומר, נקשיב למה שאומרים לנו באופן ענייני, מה שרלוונטי ניקח לתשומת ליבנו, ומה שלא לא, מבלי "לעשות מזה עניין" ומבלי להיפגע. אנחנו מגלים שאין לנו ממש שליטה על האופן שבו הצד השני מקבל את דברנו. כל דבר שנאמר יכול להתפרש ולהתקבל כך או אחרת. בהתמקדות חברתית אנחנו חוקרים את ציר המשובים החל ממחמאות וכלה בביקורת. ומגלים שבאופן מפתיע, שגם את אלה, וגם את אלה לא פשוט לנו לקבל. (