מגוונים של לבד לגוונים של ביחד

מבט פוגש מבט

מפגש כה עוצמתי

מאבדת בעינייך את עצמי

להיות אתך, או להיות איתי?

בשבילך או בשבילי?

על מי לוותר?

עם מי להישאר?

 

 

בחיים זה לרוב "קורה לנו". אבל אפשר גם אחרת.

נקודת הזיהוי הכרחית על מנת שנוכל לנוע מהמוכר והידוע לאפשרות הרצויה לנו.

רגע הזיהוי הוא מחונן של בחירה. רגע של עצירה.

מעבר מהעמדה התגובתית האוטומאטית, גילוי הדפוס,  וגילוי מגוון אפשרויות הבחירה העומדות בפנינו.

 

~~~ הצצה לרגע בהתמקדות חברתית ~~~

יושבת מולו. מבט פוגש מבט. מרגיש מרוחק. מבטו בוחן.

משהו בי  מתכווץ ונסגר. הכתפיים מתרוממות כמו להגן.

"מרגישה במבחן" אני אומרת, "ו...שאני לא עוברת אותו".

מזדקף, "וואלה", הוא אומר. "ככה אני כשאני יוצא לדייט"...

שותק ומהרהר.

"באמת מישהי בדייט זרקה לי, שמרגישה במבחן"...

 

משהו מתרכך. מרגיש יותר קרוב. כאילו שנינו עכשיו באותו הצד.

"רוב הזמן אני ככה. בוחן. מנתח. לא רוצה לטעות".

 

"כן". אני אומרת "היה לי לא נעים שם על שולחן הניתוחים"...

נאנחים. הקלה. עכשיו מרגיש יותר פשוט.

~~~~~~~~~~~

מתי בחיים יש לנו הזדמנות לבדוק מה ההתנהלות החברתית שלנו מעוררת באחר?

~~~~~~~~~~~

 

מציעה שנעבור לעמדה השנייה.

 

~~~~~~~~~~~

מבט פוגש מבט. עיניו כהות, מעמיקות, תזוזה קטנה, גופו כמו מתכוונן. כולו קשוב אלי.

משהו בי מתעורר ומתרגש. הלב צונח, מחסיר פעימה.

משהו נהיה פתאום חי, קרוב. מלהיב. וואו.

 

מתארת באוזניו את החוויה שלי, מופתעת למראה העצב  שמופיע בעיניו.

"כן, זה כשאני כולי קשוב לצרכים של האחר, אבל אז אני מאבד את עצמי." אומר ושותק.

חווים את השקט ביחד. שקט עמוס.

 

"את שני המקומות האלה אני מכיר." הוא ממשיך "או שאני עם עצמי, מרוחק, מנתח,

ואז היא מרגישה במבחן, או שאני לגמרי קשוב לה ולא קשוב לעצמי. לא רוצה לוותר על עצמי יותר".

 

"כן". אני עונה. חשה איך ההתלהבות המתרגשת משתנה למשהו אחר.

 

ומציעה: "בוא נעבור לעמדה השלישית".

זו הייתה הצצה לרגע בהתמקדות חברתית

בחיים זה לרוב "קורה לנו". אנחנו מוצאים את עצמנו בודדים בתוך קשר, מרגישים לבד כשנמצאים ביחד,

או נשאבים לטובת האחר ומאבדים את עצמנו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

איך היית רוצה להרגיש בחברת אנשים אחרים? איך היית רוצה להרגיש בתוך קשר?

 

בהתמקדות חברתית בכל מפגש אנו מתמקדים על האינטראקציה בתוכנו ובינינו כאן ועכשיו,

בכל פעם על נושא בינאישי-חברתי, אחר.

אנו מגלים איך בעזרת תשומת לב לתחושה הפנימית,

אנו יכולים לווסת את מידת הקרבה כך שתתאים לנו לסיטואציה בה אנו נמצאים,

ובאופן הכי אוטנטי ליצור מפגשים משמעותיים בהם נרגיש טוב עם עצמנו ועם האחר .

אנו מפתחים מיומנויות, ורוכשים כלים פשוטים וישימים לחדר הטיפולים, לחיים עצמם.