עוד על ביקורת בראי ההתמקדות החברתית
שוב ושוב אני נשאלת במה שונה "ההתמקדות החברתית" מהתמקדות רגילה?
נראה לי הכי פשוט להביא דוגמא שדרכה נראה את השוני.
לצורך העניין בחרתי להראות את נושא ה"ביקורת" בראי ההתמקדות החברתית.
_____________
בהתמקדות הקלאסית, נחוש את המיקום של החלק המבקר, נראה היכן הוא נמצא בגוף, ניצור איתו מערכת יחסים. בהמשך נבדוק ממה הוא חושש, מה הוא לא רוצה שיקרה, מה הוא לא רוצה שנרגיש אם זה יקרה, אח"כ גם נבדוק מה הוא כן רוצה עבורנו.
נעבוד גם עם החלק שמגיב לביקורת, החלק שמרגיש אשם, או מבויש, החלק שמרגיש "לא בסדר". נראה איך הוא מרגיש מנקודת מבטו, למה הוא זקוק וכו.
לרוב, העבודה כולה תהייה סביב היחסים שלנו עם החלקים הפנמיים שלנו, הביקורת העצמית והחלק המגיב לה.
גם אם נתמקד על ביקורת שחווינו מאדם אחר, התהליך יהיה בינינו לבין עצמנו. נתמקד על האופן בו הביקורת החיצונית גורמת לנו לחוש. האדם עצמו, זה שביקר אותנו, לא יהיה נוכח בתהליך שלנו. התהליך כולו יהיה בינינו לבין עצמנו, בנוכחות אדם נוסף, הממקד, שמלווה ותומך בתהליך שלנו.
_____________
בהתמקדות החברתית לעומת זאת, אנחנו שניים. נתמקד על התחושות המורגשות משני צידי הביקורת הבינאישית שנמצאת כאן באינטראקציה. הן מצידו של המבקר והן מצידו של המבוקר.
_____________
הצצה לרגע שכזה:
_____________
יושבות זו מול זו. שותקות. חוות.
אני חשה התנגדות. הגב סוגר על הלב, מרגיש צודק. הודף. מתחת להדיפה ול"צודקת", ולנכונות להלחם על צדקתי, מתגנבת לה תחושת אשמה. מכירה אותה היטב את האשמה הזאת.
כלום לא נאמר עדיין, אני בעמדת המבוקרת, והיא המבקרת. ולמרות שאין שום תוכן, המנגנונים המיומנים, שמלווים אותי כמעט חיים שלמים, ממהרים להתגייס וניצבים במלא עוצמתם להגנתי. שלא יכאב.
ובאותו הזמן ממש, היא יושבת מולי, חשה בתוכה את הפגיעות שלי, חשה אחריות גדולה, רצון להגן עלי מפני הביקורת שעוד מעט תבוא. רצון להגיד את המילים הכי מדויק שאפשר. מקסימום תועלת, מינימום פגיעות בנפש.
בהתמקדות החברתית, גילינו שכשאנחנו באמת נוכחים, מחוברים פנימה לעצמנו, וגם רואים את הזולת, אנו חשים את האופן בו המפגש בינינו מהדהד בנו ומשהו חדש קורה.
אני חווה אותי, חווה אותך, חווה את החשש שלי לפגוע, את החשש שלך להיפגע. כל אלו מקבלים מקום והכלה. קצב הדיבור מתאים לקצב קבלת המילים. אנחנו מלווים את המילים, חווים את האופן בו הן מתקבלות ונשארים באינטראקציה.
ההתמקדות החברתית אינה ממוקדת רק בעצמי ובמפגש עם האחר כייצוג פנימי בתוכי. ההתמקדות נעשית במרחב הבינאישי ביני ובין אדם אחר. הוא מהדהד בתוכי ואני בתוכו, דרך התחושה המורגשת שנינו מקבלים מידע רב ערך בנוגע לעצמנו, בנוגע לזולת ובנוגע למפגש.
כשאנו מתמקדים יחד עם הזולת, התחושה המורגשת שלי ושלו מחזיקים וכוללים את שנינו, ואת מרחב המפגש כולו. השינוי שמתחולל דרך המפגש מהדהד אל עברי ועברו, אל ההווה שלי וההווה שלו, אל העתיד שלי והעתיד שלו.