אני עצמי ומה שביניהם

יש את המילה "אני"

יש לה מיקום במרכז החזה,

שם היכן שהאצבע מראה,

אני ואני ואני ואיך זה מרגיש להגיד אותי?

האם ה"אני"הוא גאה וזקוף?

אולי מדוכדך או ביישן או שפוף,

האם הוא אומר את דברו בבטחה?

אולי הוא שותק, מתעטף שכחה,

אולי הוא מרגיש מלא וצלול,

ואולי להיפך, חסר וחלול?

ויש את כל העניין הזה שביני לבין עצמי.

כאילו אנחנו שניים. "אני" ו"עצמי".

שומר על עצמי, נותן לעצמי,

יש לי או אין לי שליטה על עצמי,

מחפש, אוסף, או מוצא את עצמי,

"אני" שואל את "עצמי"

לעומת "אני תוהה" ששם זה רק אני...

מערכת יחסים שלמה חיה לה שם בתוכי.

אז מי זה ה"אני" ומי זה ה"עצמי"

ומי "הם" - איך "הם" ביניהם?

מיהו האוסף ומיהו האסוף?

מי זה השומר ומי הוא השמור?

מתי זה התפצל? מה פה הסיפור?

האם הוא הקבוע או שמא הזמני

ואולי להתאחד זה בעצם – להיות פשוט אני עצמי.

אני, עצמי – ומה שביניהם.

אני עצמי והאחר – האחר שבי, האחר שאני...