כאב ראש

 

התחושה המורגשת: בית החזה סגור, חגורה סוגרת, חונקת.  עלתה בי פליאה על כך שזה לא מפריע לי.  התעוררה תחושה של תנועה וחום בבטן, חיות, ומעל יש מתח של החזקה.  כאב בעורף.  

 

משהו מרצוד בעיניים, הן מחפשות, מתאמצות.  נוצר חיבור ביניהן לבין העורף, החיבור רך, עם הכאב.  הגבות מוחזקות, מחזיקות, נוקשות.  עולה בכי אבל לא יכול לצאת כי הגבות מחזיקות.  עולה ביקורת: שוב? כבר חוויתי את זה! לא קורה כאן כלום!  גבות, מה אתן עושות? - שומרות.  על מה אתן שומרות? - שלא יצא הבכי.  כי מה יקרה אם הבכי יצא? - את שוב תהיי קורבנית ולא תתפקדי.  מה אתן רוצות לומר לי? - שאת יכולה.  את יכולה!

 

הן אוהבות אותי, הגבות שלי.

 

משהו מתרכך.  הבכי יוצא, עלה מהבטן וסוף סוף יוצא מהעיניים.  הנשימה מתרחבת.  בית החזה מתרווח.  הגוף מאוורר.

 הגוף מרווח. התפנה מקום.

 רכות וזרימה. הודיה.